החלטה בתיק ע"א 44007-06-13

1.       המבקש הוא המערער בערעור העיקרי, ובקשתו שלפני עותר הוא להתיר לו לצרף ראיות נוספות, בהתאם להוראות תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

          הראיות שמבוקש לצרפן הן חשבוניות וספחי שיקים, אשר לטענת המערער מתייחסים לעבודות שבוצעו על ידו באופן אישי באתר בניה בגבעתיים (כך מופיע בכותרת הבקשה, אך בהמשך הבקשה מדובר באתר בניה ברחובות).

2.       הערעור שהוגש מטעם המערער, הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת הגב' קרן אניספלד). התביעה שנדונה לפני בית משפט קמא, הייתה תביעה שהוגשה מטעם המשיבה, חברת טסה רעפים ולבדים בע"מ, כנגד המערער ושותפות בשם "כהן את ת'אבת".

          בשותפות היו שני שותפים, הם המערער עצמו וחברה בשם כהן (מ.ז.) חברה לבניין בע"מ. בעל השליטה בחברה הוא מר זבולון כהן, אשר העיד במהלך המשפט בבית משפט קמא כעד מטעם המשיבה.

3.       בתביעתה טענה המשיבה, כי סיפקה לשותפות ולמערער סחורה שהוזמנה, אך לא קיבלה התמורה עבורה. התביעה נפתחה למעשה כבקשה לביצוע שטר, אך נוכח התנגדות שהוגשה על ידי המערער, שטען כי לא חתם על השיקים שהחזיקה המשיבה, תוקנה התביעה, והעילה השטרית נזנחה.

          על פי כתב התביעה המתוקן, עתרה אפוא המבקשת לחייב את המערער לשאת בחובות השותפות, בתוקף היותו אחד מהשותפים, בלי קשר לשאלה, האם חתם על השיקים שמסרה השותפות למשיבה אם לאו.

4.       בתביעתה, כמו גם במהלך המשפט, טענה המשיבה כי סיפקה את הסחורה לאתרים שהשותפות ביצעה בהם עבודות. לעומת דברים אלה טען המערער, כי באתרים שצויינו על ידי המשיבה, השותפות כלל לא ביצעה עבודות, ועל כן אין לקבל טענת המשיבה, כי סיפקה את הסחורה לשותפות או למערער באופן אישי. המערער הוסיף וטען, כי השיקים, עליהם ביססה המשיבה את תביעתה בתחילה, נמשכו מחשבון השותפות במרמה על ידי מר זבולון כהן, שהוא כזכור בעל השליטה בחברה השותפה בשותפות, והעיד כעד מטעם המשיבה במהלך המשפט.

          לטענת בא כוח המערער, יש בכוח הראיות הנוספות, שמבוקש עתה להתיר את צירופן, כדי להוכיח את טענות המערער, שהשותפות לא ביצעה עבודות באתר העבודה ברחובות, והדבר יהפוך את הקערה על פיה, ויתקן את העוול שנגרם למערער. בא כוח המערער מוסיף, כי הראיות הנוספות תשלמנה את התמונה העובדתית, ותבאנה לגילוי האמת ותסייע בעשיית הצדק.

5.       באשר לסיבה שהגשת הראיות הנוספות מתבקשת רק בשלב זה, טען המערער בבקשתו, כי "במהלך ניהול המשפט בפני הערכאה קמא לא עלה בידי המערער לצרף את המסמכים עקב ריבוי הניירת וחילופי רו"ח ויועצי המס, ולאחרונה עלה בידי המערער למצוא המסמכים נשוא האתר ברחובות, המוכיחים ללא כל צל של ספק שכל העבודות באתר בוצעו על ידו באופן אישי". בתצהיר התומך את הבקשה הצהיר המערער, כי "עקב העובדה שמדובר בחשבוניות וספחי שיקים משנת 2007 ועקב העובדה שהוחלפו רו"ח ויועצי מס אצלי, החשבוניות וספחי השיקים הנ"ל הגיעו לידי אך ורק לאחר קבלת פסק הדין נשוא הערעור".

          הגם שלטענת המערער "לא עלה בידו לצרף את המסמכים" במהלך הדיון בבית המשפט קמא "עקב ריבוי הניירת וחילופי רו"ח ויועצי מס", טוען המערער בבקשתו, כי "טעה כב' בית המשפט קמא כאשר קיבל את התביעה  מבלי ליתן ל[מערער] אפשרות לצרף החשבוניות לפני מתן פסק דינו, כאשר הובהר לכב' בית המשפט קמא, כי החשבוניות וספחי השיקים היו בידו".

          שוב ושוב חוזר בא כוח המערער על הטענה, כי יש להתיר את הגשת הראיות הנוספות, כדי לשרת את הצורך לברר את האמת ולעשות צדק.

6.       באת כוח המשיבה מתנגדת לבקשת המערער. לטענת באת כוח המשיבה, לא התקיימו התנאים המצדיקים מתן היתר להגשת ראיות נוספות בערעור. לטענת באת כוח המשיבה, הראיות הנוספות היו בידי המערער, אך הוא נמנע מלהגישן, מה עוד, שבהגשת הראיות הנוספות יש משום שינוי חזית אסור.

6.       תקנה 457 (א) לתקנות  קובעת:

"בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל- פה, לפני בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות."

          תקנה 457(א) מורה אפוא בצורה ברורה, שבעלי דין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור.  לכלל זה ישנם חריגים, ועל כן, רק במקרים יוצאים מן הכלל בית המשפט בערעור יאפשר הבאת ראיה נוספת. לעניין זה יש משקל מכריע לשאלה, האם היה אפשר להגיש את הראיה במהלך הדיון שהתקיים בפני הערכאה הדיונית (ראו: ע"א 2886/08 אשכנזי נ' קופת חולים כללית [פורסם בנבו] (8.11.2010).

7.       ההלכה הפסוקה קבעה, כי השימוש בתקנה 457 יעשה במשורה, ורק במקרים בהם בעל דין הצליח לשכנע, שהמידע על הראייה לא היה ידוע ולא היה יכול להיות ידוע בעת קיום הדיון בערכאה הדיונית, או שלא ניתן היה להביאה או שהראייה חיונית למתן פסק הדין (ע"א 8128/06 לוינזון נ' ארנון [פורסם בנבו] (3.2.2009) (להלן: "עניין לוינזון"); ע"א  374/08 קטן (איטן) נ' הורנשטיין (מינץ) [פורסם בנבו] (25.12.2012)(להלן: "עניין קטן") . נקבע, כי רשלנותו של בעל דין, שבעטייה לא הובאה הראיה בערכאה ראשונה, לא תשמש עילה להבאת ראיות בשלב מאוחר (ע"א 7950/02 קלישבסקי נ' לוין ו"דולב" חברה לביטוח [פורסם בנבו](19.6.07); א' גורן לעיל). הכלל הוא, שעל המבקש להראות, כי אי הבאת הראייה נבעה מסיבות שאינן תלויות בו, ולשכנע את בית המשפט כי פעל בתום לב בהגשת הבקשה, ולא יכול היה לגלות את הראיות בשקידה ראויה (ע"א 801/89 כהן נ' שבאם, פ"ד מו(2)136, 141 (1992)). 

8.       התרת הגשת ראיות בשלב הערעור אפשרית, גם אם מחדלו של המבקש הוא שהביא לכך שהראיות לה הוגשו לערכאה הדיונית במועד, וזאת באותם מקרים בהם ניכר כי לראיות תהא חשיבות ניכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין (ע"א 105/05 דהאן נ' מישל קסון [פורסם בנבו] (10.11.2005), כאשר הדבר דרוש לשם גילוי האמת ועשיית צדק מהותי. בקבלת החלטה בעניין הוספת ראיות, יש להתחשב גם בשיקולי הגינות וצדק כלפי כל הצדדים המעורבים בהליך, וכן גם על שיקולי יעילות ההליך השיפוטי (עניין קטן).

          אציין, שעל פי הנחיות נשיאת בית המשפט העליון שפורסמו בתאריך 1.11.2010 (ס' 7(ב) - ראיות נוספות) - אין לצרף לבקשה להוספת ראיה את הראייה עצמה, אך נדרש שהבקשה "תציין את עיקר מהותה של הראיה". במקרה שלפני, המבקש צירף לבקשתו זו את הראיות הנוספות עצמן.

9.       ככל שהדברים נוגעים למקרה שלפניי, הנני סבור שאין לקבל את הסבריו של המערער לאי הגשת הראיות הנוספות בבית משפט קמא, בכך שלא  עלה בידיו לצרף המסמכים "עקב ריבוי הניירת וחילופי רו"ח ויועצי המס" ובכך שלאחרונה עלה בידיו למצוא המסמכים. הראיות שהמערער מבקש לצרפן היו למעשה אצל רואה החשבון ו/או אצל יועץ המס שלו, והיה עליו לעשות מאמצים סבירים כדי לאתר מסמכים אלה, ככל שהוא סבר שהם חשובים להוכחת טענותיו. אזכיר, שהתביעה נגד המערער הוגשה בחודש מאי בשנת 2010, ושמיעת הראיות החלה בחודש פברואר 2013, כך שהיה למערער די זמן והותר לפנות לרואה החשבון וליועץ המס, ולבקשם לאתר עבורו את המסמכים הדרושים לו.